יֵשׁ לִי יְחָסִים מֻרְכָּבִים עִם הַיָּם

יש לי המון כבוד ויראה כלפי הים. הוא ענק ועוצמתי והוא מכסה את רוב העולם אבל הוא מחוץ למסלולי הטיולים והטבע שבו אני כל כך אוהבת להיות. אני גרה די קרוב לחוף אבל אני מרגישה שאני לא מגיעה אליו מספיק. ככה במשך שנים, חוץ מקצת טבילות ושנורקלינג, לא באמת נתתי לו את המקום שמגיע לו.

אז כדי להתחיל ולהרגיש איך זה, קניתי לי ולעפר מצופי סימון ולקחנו אותם לביקור על האי של הדוד שלי ביוון. זה היה ואואוווווו!!! שלושה ימים שחינו באותו מסלול ובכל יום זו הייתה חוויה אחרת לגמרי. הים הוא תעלומה גדולה, מרהיבה ומסוכנת, לא צפויה ומושכת, משתנה כל הזמן ומפתיעה כמו שאני כל כך אוהבת.

כשחזרתי החלטתי להצטרף לקבוצת השחייה בשדות ים ולקחתי שיעור פרטי שעושים לפני שמצטרפים לקבוצה. קבעתי עם מאמן השחייה אורי גאון מ״עולם המים״ וקיבלתי ים סוער והמון הערות ותיקונים.

כמה ימים אחר כך הוזמנתי לשחות עם הקבוצה. הצמידו אליי מישהי ששמרה עליי ודאגה שלא יעלו עליי קייאקים ושאגיע לאן שצריך. התמקדתי בשיפור סגנון השחייה שלי, בלנשום נכון ולתאם ידיים וראש. זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה. למזלי אני בכושר ככה שזה לא היה עניין.

התמסרתי לים ולתחושה של הערסול האינסופי. המלח בנחיריים צרב לי, העיניים צריכות להתרגל למשקפת ויש לי עוד המון מה לתרגל עד שארגיש באמת כמו דג במים.

אז נרשמתי לשחייה בים הפתוח פעם בשבוע, נראה לאן זה ייקח אותי. מחכה כבר בקוצר רוח לפעם הבאה לפגוש שוב אותי ואת הים.