ציוד זה עניין שלם. יש דברים שאפשר לקנות בדקטלון ויש פריטים שכדאי להשקיע בהם יותר אבל לא תמיד הכי יקר הוא הכי נכון. אני מאלה שמעדיפים פחות ציוד ולא בא לי לקנות כל מה שיש ומציעים לי. אני אוהבת את ״המטייל״ בביג פרדס חנה. המוכר אריאל נדיב ומאיר פנים. אני מרגישה שהוא מטפל בי יפה ואוהבת לקנות שם.

איך קונים נעלי הליכה? זה קורה אצלי כל שנתיים בערך. אני מביאה איתי גרבי הליכה טובות ואת המדרסים ומבקשת את הנעליים שיש במידה שלי, לא הכי זולות וגם לא הכי יקרות, ואז פשוט מודדת חצי מידה מעל המידה שלי, כדי שבירידות הציפורניים לא ייתקלו בקצה. ממליצה ללכת עם הנעליים לפני הטיול, כדי להתרגל אליהן. לא קונה מותג קבוע, כל פעם משהו אחר וככה מרגישים ומתקדמים עם נעלי הטיולים שמתפתחות באופן מרשים עם השנים.

בקיץ אני לובשת חולצה לבנה מכותנה (של אבא שלי) – הכי לא של טיולים והכי זמינה, נוחה ועושה את העבודה. היא הפתרון שלי למשהו אוורירי שמכסה את הידיים מהשמש.

כפפות אופניים – מצילות אותי גם מהשמש וגם מפציעות של עבודת שטח. ממליצה מאוד.

מקלות הליכה – לא צריך להשתולל, 50 ₪ למקל זה ממש מספיק. למי שטס איתם, כדאי לבחור כאלה שמתקפלים לגודל קטן יותר. דקטלון זה אחלה לזה.

מושב טוסיק – המציאה החדשה שלי, 30 ₪ בדקטלון ואתם יושבים גם בגשם וגם כשקר בלי בעיה. בגדר הפינוק הטיולי, ממש לא חובה. יש על זה סיפור חמוד, מוזמנים לקרוא.

פנס ראש – עדיף עם אור אדום גם ולי יש נטען ב־USB ככה שלא זורקת בטריות כל שבועיים. למי שלא מטייל הרבה פנס רגיל זה ממש אחלה.

תיק טיולים – הכי חשוב וקריטי שתהיה סגירה טובה במותניים. כל השאר זה תלוי בכם.

גרבי טיולים – אני בהתחלה זלזלתי, אבל גרבי הליכה ממש עוזרות במניעת יבלות בטיולים ארוכים.