לְחַיּוֹת אֵין מוּסָר

פוסטים אחרונים

08.11.2023

לְחַיּוֹת אֵין מוּסָר

בימים האלה, שבהם אנחנו עסוקים במלחמת הישרדות ובשאלות מוסריות לגבי המלחמה, הלכתי לסיור צפרות של החברה להגנת הטבע בבריכות הדגים של מעגן מיכאל.

גם בסיור, כמו בקורס מורי דרך, אני שומעת את הביקורת הקשה כלפי ״המינים הפולשים״. אנשים מדברים על המיינות בשנאה שקשה לתאר. 

אז אני רוצה להגיד משהו שהוא טריוויאלי אבל נשכח בשיחות האלה. 

לחיות אין מוסר. המנגנון היחידי שעובד אצלן הוא יצר ההישרדות וההמשכיות, ולכן אף אחד לא כועס על האריה שטורף צבי חלש וצעיר ולא על הנחש שאוכל את העכבר וכן הלאה. ככה עובד הטבע. התופעה שבמסגרתה אנחנו כאנשים שופטים את המיינות כרעות, תוקפניות או שתלטניות היא מגוחכת. הדרך היחידה לדבר על ההתנהגות של המיינות היא האם היא מקדמת אותן בהישרדות ובהתרבות. אז המיינות הן מין גאוני שיש לו יכולות הסתגלות מעולות, עבודת צוות ויכולות התרבות והישרדות מרשימות ביותר. במקום להתפעל מהיכולות שלהן, אנחנו, כמורי דרך, מוציאים להן שם רע, בשיפוטיות ערכית מוסרית על התנהגותן – וזה לא הגיוני. 

אפילו שמעתי שיש מי שמציע להרוג את כל המיינות. אם מישהו אחראי להמצאותן כאן ולהשפעתן על חייהן של ציפורי השיר, זה רק מי שהביא אותם הנה, וזה כבר היה מזמן ולא באמת רלוונטי. נכון שיש השלכות להתנהגות המיינות וברור שהן פוגעות בציפורי השיר, אבל הן לא עושות זאת מתוך בחירה מוסרית. צריך ללמוד את ההשלכות של הבאת מינים פולשים, אבל לדבר רעות על המיינות? ועל חיות בכלל? באיזה קטע?

האנתרופוצנטריות שלנו, המחשבה שהכל סביבנו, ההאנשה של החיות ושיפוטן המוסרי הוא מעשה לא אינטיליגנטי, לא הגיוני וגם לדעתי לא מקצועי. 

מזמינה אתכם לבדוק את הטענה שלי, ואם היא נראית לכם, בואו נשאיר את השיפוטיות המוסרית לבני אדם כי רק להם יש יכולת לבחור בין טוב לרע. על החיות, כולן, אין טעם להעביר ביקורת מוסרית. אני שמחה שהמיינות לא מתעניינות במה שאנשים חושבים עליהן…

בואו נדבר בהתפעלות על החיות, בעיקר על אלה השורדות והמתאימות את עצמן, כמו הג'וקים, התולעים שמפרקות הכל ובלעדיהם אין לנו חיים, המיינות והמינים הפולשים שפשוט קיבלו הזדמנות להתרבות ולשרוד והצליחו בגדול. 

שתפו את העמוד הזה

שתפו את העמוד הזה

הַצְהָרַת נֶאֱמָנוּת אִישִׁית עַל כַּשְׁרוּת

בכל הטיולים והמפגשים האוכל כשר, תוך הקפדה על כל תחומי הכשרות בהתייעצות עם רב:
האוכל טבעוני – ללא ביצים, בשר, דגים ומוצרי חלב. הירקות והפירות ניקנו בחנות ירקות כשרה ללא חשש תרומות ומעשרות. אני קונה קמח מנופה או מנפה בעצמי בנפה דקה או טוחנת את הקמח מהחיטה בשלמותה במטחנה ביתית. אני מקפידה על הפרשת חלה. הכלים עברו טבילת כלים כדין. הירוקים (חסה, פטרוזליה, כוסברה) שטופים ומנוקים היטב. אם עולה צורך אוכל לקנות ירוקים בכשרות מהדרין.
 
כללים אלה נשמרים בהקפדה באחריותי האישית,
אסתר (קיקה) כהנא

וִיהִי מָה הוּא עֵסֶק טִבְעוֹנִי

אבל לא רק טבעוני – גם ביתי, טרי, מושקע וכשר.
לחם שאור ביתי לימי הטיול הראשונים (ולחם פרוס הכי טוב שיש באזור שנטייל בו…). ממרח קישואים-קשיו, פסטו ביתי ולבנה מחלב סויה. ממרח שקדים, ריבה, חמאת בוטנים, חלווה ולפעמים ממרח שוקולד צ׳וקטה טבעוני וממרח לוטוס, עוגיות שוקולד-צ׳יפ ביתיות לימים הראשונים. תבשילי פויקה מגוונים: מקארי אדום ברוטב קוקוס ומרק קוסקוס ירקות ועד המצאות השף. בירה ויין אדום/לבן בארוחת ערב. כל ארוחה מלווה בסלט ירקות, טחינה וממרחים טריים שהוכנו בבית מראש או על המדורה. פירות יבשים ופירות העונה בין לבין. בבוקר: דייסת קוואקר עם תוספות, לחם וממרחים. קפה מקינטה, קפה שחור ותה צמחים.
 
אם יש בקשות מיוחדות או מגבלות כמו רגישות לגלוטן – יידעו אותי מראש ואתארגן בהתאם.

הָאֲתָר בַּהֲרָצָה!!!

מוזמנים לטייל באתר החדש והחתיך שלנו. אם אתם מגלים טעות או שיש לכם הצעות ייעול – שלחו לי מייל או וואטסאפ – זה ממש יעזור לדייק את האתר ולעשות אותו נוח ויעיל.

אבל תכלס, עזבו אתכם ממסכים,
בואו ניפגש בחוץ!!!