טִבְעִי זֶה הֲכִי חָשׁוּב !?

אבל אני בוחנת את הסוגייה כבר כמה זמן ואני רוצה לשתף אתכם בכמה מחשבות על הטבעי כערך. 

אני כידוע אוהבת להיות בחוץ. אוהבת את הטבע כפי שהוא. אני רואה וחווה כמה שהוא מופלא, יפה ומרגש ויחד עם זאת באותה מידה גם קשוח ואכזרי. אין בו מוסר ולכן טוב ורע לא רלוונטים לגביו (כמו סוגיית הכעס המוזר של אנשים על המיינות שמבריחות את שאר הציפורים, דיון מעניין בפני עצמו). אבל בטבע, טבעי זה שהחזק שולט, טבעי זה שכולם אוכלים ונאכלים כל הזמן, טבעי זה עוצמות חזקות של שקט וסערה. 

יש משהו שמאוד מושך אותי בטבעי, בפרוע, בלא ידוע מראש, אבל אני רואה שהדבר הכי טבעי אצל בני האדם – הוא הנטייה שלנו לגבור על הטבעי, בעצם, להיות מעל הטבע. להמציא הכול כדי שיתאפשר לנו לחיות חיים נוחים וארוכים ובאיכות חיים גבוהה. אם זה הטבע שלנו אז אולי השאיפה לאריכות ימים היא חזקה מאיתנו, היא הטבעי שלנו? 

אבל בחודש האחרון, בעודי סובלת מגלי חום משוגעים שמפרים את שנתי, שפיותי ואיכות חיי, ואחרי שלקחתי קוהוש שחור וניסיתי כל מיני דרכים טבעיות לפתור את אי-הנוחות הבלתי נסבלת הזו של גיל המעבר – יצאתי לטיול עם חמש רופאות על חלל. באתי אליהן חמה על השאלה – האם לקחת הורמונים, שיטעו את הגוף שלי לחשוב שאני עדיין לא במעבר – ולפתור את עצמי מהסבל או שהדבר הנכון לעשות הוא לא לקחת הורמונים כי הם לא טבעיים ולתת לגוף ולטבעי לעשות את שלו.

כששאלתי אותן מה לגבי השמירה על ההתנהלות טבעית כערך חשוב – שאולי צריך גם לסבול כדי לקיים אותו – התשובה הייתה מפתיעה, מעוררת וגם – ממש התאימה לי. 

לפני שאתם מתחילים להתווכח עם התשובה שקיבלתי, מזמינה אתכם לא לענות באוטומט, לתת לזה רגע לשקוע, לא לנפנף את זה, כי גם אם תבחרו או תחשבו אחרת – יש בזה משהו מעניין ומפתיע. לפחות עבורי. 

אז אחת הרופאות הבכירות אמרה לי: "את יודעת מה זה טבעי? אם באמת לא מתערבים ורק לוקחים ועושים מה שטבעי, אז גוף האדם יכול להגיע ברוב המקרים עד גיל 65, 70 למתקדמים״.

אני עושה פרצוף של לא מבינה. טבעי

״אני אסביר״, היא אומרת לי, ״נעבור תחום תחום ונראה. הראיה שלנו בגיל 65 בלי משקפיים מאוד מאוד מוגבלת. השמיעה בירידה פראית. בלי טיפולי שורש ורפואה מתקדמת הפה כבר עם מעט מאוד שיניים. הגב ממש כואב כבר והמפרקים והעצמות כבר די פריכות. פעם, בלי רפואה מערבית, מתו בגיל 50 והזקנים שבזקנים, גם אם אכלו טוב ובריא, הגיעו לגילאים האלה… אז אם את רוצה ללכת על טבעי – תכווני לסיים ב-65.״

חייכתי, זה נראה לי ממש מעבר לפינה, רואה הרבה אנשים במצב בריאותי טוב בגילאים של 80 פלוס ואני, מה אני אגיד לכם, לא בא לי בעניין הזה טבעי.

אז החלטתי לעבוד על הגוף שלי ולקחת הורמונים במינון קטן, שיחשוב שעוד לא סיימתי, שמכוונת עוד רחוק ושאני גונבת זמן של איכות חיים ומאריכה את הטבעי בעוד 20 שנה… או משהו. זה לא נכון או לא נכון, זה מה שאני בחרתי לעשות.

הנכון הוא לראות מה מקדם אותנו לאן שרוצים ובאיזה מחיר. אם הטבעי עושה את זה – אני תמיד בעדו ראשון, אבל אם יש פתרון טוב יותר שהמחיר שלו שווה לי, אז אני מוכנה גם ללכת לכיוון ה״לא טבעי״.

הדבר האחרון שהפתיע אותי, אפרופו מחירים, אחרי שחיי חזרו אלי, הגוף שלי חזר להרגיש מוכר ואני חזרתי לעצמי – קיבלתי שוב מחזור שוצף שהפתיע אותי. כמו בגיל 16… שוצף. 

אז כן כמה שיותר טבעי בטח, אבל לא בכל מחיר ולא מעל הכל. אז לחיי גיחות מבוקרות לטבע ולטבעי, ובעיקר דגש על הטבע האנושי למצוא פתרונות לחיים במקביל, בצד ומעל הטבע.