קוּרְס מוֹרֵי דֶּרֶךְ זֶה דָּבָר!

נכנסתי בתחושה ש״הממסד״ מכריח אותי ללמוד לעוד תעודה רק לצורכי ביטוח, אבל החלטתי שעושה מזה חגיגה. לפני שהקורס התחיל עשיתי עם עצמי תיאום ציפיות ואמרתי – אם אבין את מרחבי הארץ על ציר זמן בתלת ממד – זה יהיה שווה את זה.

עכשיו אני בסחרחורת מטורפת עם ערמות אדירות של ידע חדש. הראש שלי מעולם לא היה צריך להתמודד עם כל כך הרבה חומר. אבל האמת המפתיעה: זה לא בלתי מעניין! 

איך אני יודעת שהשתגעתי סופית? כשאני מתחילה לראות, להנאתי, מתוך סקרנות, סרטונים הזויים של רשות העתיקות – זה הסימן הסופי לחירפון.

תשמעו למשל מה למדתי והפתיע וריגש אותי:

1906. הבריטים במצרים, הטורקים בארץ. שני הצדדים יושבים כדי לקבוע היכן יעבור קו הגבול. באותה תקופה הבריטים היו במצב טוב יותר מהעות’מאנים וניצלו את זה במעמד סימון הגבולות על המפה. בגדול, לקחו סרגל ומתחו קו מרפיח לים סוף. רק מה, הפקיד העות’מאני התעקש שהבריטים לא יהיו במרחק של פחות מ-12 ק”מ מעקבה. למה? כי זה היה הטווח המקסימלי של התותחים באותה תקופה והעות׳מאנים רצו שהבריטים יהיו רחוקים מעקבה לפחות במרחק הזה. אז מדדו מעקבה 12 ק”מ אוויריים לכיוון מצרים ושם נקבע הגבול. וככה בזכות הפקיד העות’מאני והתעקשותו, זכינו בסופו של דבר ב-12 ק”מ של ים סוף ובאילת!

אז לומדים המון ארכיאולוגיה, המון!!! (יש לי תואר ראשון בארכיאולוגיה. לא זוכרת כלום. זה גם פרט מזעזע בפני עצמו), היסטוריה, גיאולוגיה, בוטניקה, נצרות, אסלאם… יהדות מלא!! קום המדינה, והכי הפתיע אותי הרצאה בכלכלה… ואני רק בהתחלה. 

רוב השיעורים מעמיקים ומעשירים, רק מה? יש המון חומר ומעט מאוד זמן להשתלט עליו. למזלי, הקורונה מאטה את הקצב ולי זה עוזר ממש.

אז אני במשימת פיצוח והרחבת היכולות שלי (מעניין ושווה בפני עצמו) ועם תוספת הידע הכל כך רחב שאני מחוייבת לדעת – מה אני אגיד לכם, שווה פלוס פלוס. 

לסיכום, אחלה קורס, מורים מעולים, מכון יד בן צבי מעל ומעבר מכל מה שיכולתי לדמיין. ממליצה למי שרוצה להבין את התמונה הרחבה שלנו כאן ויש לו זמן וכוח להיכנס למכבש ולצאת כחדש מהצד השני. למתקדמים מאוד בלבד! (מקווה שאני בתוכם) הולכת על זה.