האמת, קשה להיות הורים לפעמים וגם קשה לסמוך על מסגרות החינוך, בטח כשהמסגרת בתחילת דרכה והילדים קטנים, וגם אחר כך, ברור. אבל אני מרגישה שהרבה פעמים הורים שמים את העניינים שלהם בחזית ופחות רואים את הילדים שלהם. כמו בקטע מהסרט ״משפחת סופר-על״ כשבוב-מר סופר-על-האבא מדבר על עצמו ולא רואה את הבן-חץ, ואז הלן-נערת-הגומי-האימא צועקת תוך כדי שהיא נמתחת מעליו –
״א ב ל ל א ע ל י ך ד י ב ר נ ו ! ! ! !”
אז לטובת הילדים שלכם, ובסופו של דבר גם לטובתכם ולטובת המסגרת של הילדים – אתם חייבים לעשות הבחנה בניכם ובין הילדים שלכם – ולעבוד על נ י פ ר ד ו ת ! לא כל מה שאתם עברתם בגן וביסודי זה מה שעובר על הילדים שלכם. הילדים הם יצורים אחרים, דור אחר, תקופה אחרת סיפור אחר – חדש, צעיר וטרי… בדרך כלל – מהדורה משופרת!
דבר שני, גם אם לפעמים אנחנו, אנשי החינוך, טועים ועושים דברים שלא נראים לכם – העוצמות, הדרמה, הכעס, הקושי וחוסר המרוצות שהורים לפעמים נופלים לתוכם, הרבה פעמים לא קשורים ולא תואמים את המציאות! כאנשי חינוך אנחנו צריכים אתכם בתמיכה, בחיזוק ובאנרגיות טובות ומרימות! נכון שצריך לבדוק, ולשאול ולהרגיש בנוח עם הבחירה במסגרת לילדים, אבל אבל אבל, גם צריך לזכור שמהצד השני יש אנשים שנותנים ימים ולילות ואת הנשמה לילדים שלכם יום אחרי יום אחרי יום … שנים!
אחרי שבחרתם איפה להפקיד את ילדיכם האהובים – תנו לנו לעבוד! כל הכוחות שלכם צריכים להיות מופנים לשאלה הכל כך חשובה ופשוטה “איך אפשר לעזור?”, ״מה צריך?״. כמות האנרגיה שהצוות משקיע בהתמודדות עם כל כך הרבה הורים לא מרוצים לאורך זמן… זה פשוט לוקח את האנרגיות הרחק מהילדים והעבודה החשובה באמת. יש כמובן מקום לביקורת, אבל חשוב שכל אחד יזכור את תפקידו ומקומו. יש מנהלים, יש אנשי צוות, יש הורים ויש ילדים. לא כולם יכולים להחליט ולאהוב כל בחירה במערכת כל כך גדולה ומורכבת. אם אתם בפנים, תתמכו. אם יש בעיה, תפנו בדרכים המקובלות בשעות סבירות, באנרגיות טובות של רצון לפתור בעיה מתוך הבנה של מקומכם בתוך המסגרת, ואז ימצא הפתרון.
כולנו באותה סירה, שטים לעבר ה״יותר טוב״, ה״מדוייק״ וה״מושלם״. כדי שהסירה תשוט בנחת לעבר מטרתה, צריך את כולנו בסירה ביחד, מרוצים, שמחים ובהתפתחות, ואם זה לא המצב, צריך מהר לעשות כל מה שאפשר להחזיר אותנו למקום הזה ולכך צריך אתכם חיוביים ותומכים, אחרת זה לא עובד. תהיו בעד, גם ובעיקר כשדברים משתבשים וקורים לא כמו שאתם רוצים… אלו הרגעים שהכי צריך איפוק ודרך ארץ ותמיכה ואנושיות כלפי כולם. בסופו של דבר כולנו כאן בשביל הילדים ולכן כל דבר שלא מקדם ומחבר ולא בא ממקום של ביחד ובעד – הוא לא מתאים. הורים יקרים, באימא שלכם, תתמכו, ותנו לנו לעבוד, ואנחנו נמשיך לעשות את הכי טוב שלנו. ואם טעינו, אז יש דרך ומקום וצורה להגיד.
לחיי הסירה ששטה ולחיי אנשי החינוך שמוכנים להוריד את הירח בשביל הילדים שלכם, ולחיי ההורים, שלומדים לשחרר את ילדיהם לעולם…