הַפַּעַר כּוֹאֵב לִי

חזרתי הביתה מטיול, כולי מלאת רעיונות ותוכניות. במהלך הטיול נפל לי אסימון – הבנתי את ההרפתקה הבאה והמסעירה שאני הולכת לעשות – שביל ישראל ברצף!!!

באתי עם הרבה תנופה, בלי להאט את הכניסה שלי הביתה, למרחב המשותף. לא חשוב הפרטים, רק שבאתי מלאת רעיונות והתרגשות, עם ציפיה להתלהבות ותמיכה והצטרפות מובנת מאליה להברקות ההרפתקניות שלי. נכון, רעיון מרגש, גאוני ומשמח, איך לא חשבתי על זה קודם, אין מצב שזה לא מלהיב גם את עפר…

נכנסתי בהיי, וכשאני פורשת את הרעיון המבריק שלי אני רואה שעפר מחוויר ושזה ממש לא בא לו טוב. אני כבר בשוונג, מנסה לסייג ולהאט אבל ברור שהוא לא איתי ורק אומר ״זה לא זמן טוב לדבר על זה״ – או בתרגום חופשי – ירדת מהפסים, אני לא שם איתך… את לא רואה אותי… זוכרת שאני אחרי ניתוח בעין, לא רואה בעין אחת, לא נוהג ועם כאבים של אחרי ניתוח…

כל זה לא נאמר. עפר משתבלל ואני הולכת אחריו מחדר לחדר, מבינה שפספסתי בגדול אבל אין עם מי לדבר כרגע. שותקת, הולכת להכין אוכל. עוברים יומיים והנושא לא עולה, ואז, כשיושבים לדבר, עפר אומר רק שלוש מילים: ״הפער כואב לי״.

הרבה פעמים, במקום להגיד את המילים הכל כך מדויקות ואמיתיות האלה, אנחנו מתפתים להפיל על השני האשמות שבדרך כלל אין לו כל סיכוי או דרך לתקן. זה מעורר בו אינסטינקט של התגוננות, סגירות וירי בחזרה. הנטיה האוטומטית היא להאשים ולראות את הבעיה ואת הסיבה לכאב שלנו באחר. זה טבעי, אנושי, הישרדותי – אבל כל כך לא מקדם את המצב, כל כך לא מחובר למציאות ולאמת. 

זה לא תמיד נכון, אבל הרבה פעמים מה שבאמת כואב לנו, זה הפער. יכולים להיות המון סוגים של פערים, וכדאי לפרט ולהסביר, אם אנחנו רוצים להיות מובנים. אצבע מאשימה סוגרת וגורמת לנו לשלוף התגוננות והאשמת נגד, אבל המשפט "הפער כואב לי" עושה את ההפך. הוא מעלה את הרצון להבין מה הפער, להצטער על הכאב ולהשאיר אותנו בנוכחות מול מה שנאמר. כשאני שמעתי אותו, הבנתי הכל מייד, גם את החלק שלי בגרימת הפער.

זו רמה גבוהה. זה היה שיעור עבורי, ורציתי לשתף אתכם, אולי זה יעזור למישהו. ההבנה שמה שכואב זה הפער – היא הבנה עמוקה והדיון בה, ולא במי אשם, היא מפתח להישאר בקרבה גם תוך כדי קצר במפגש בין שני עולמות שונים שנפגשים לפעמים בצרימה וחוסר דיוק.

מזמינה אתכם להשתמש בשלוש מילים שמאז שנאמרו לי רואה את האמת שבהן בכל מיני תחומים בחיים וביחסים ובעולם גם. 

״הפער כואב לי״. מאמצת, מכניסה לרפרטואר שלי גם.